מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' קצב סולימן

פסק דין

בפני תביעת שיבוב שהגישה התובעת, כנגד הנתבעת, בגין תשלומים ששילמה התובעת למבוטחה, מר אדוארד רזניק, בשל נזקים שנגרמו לרכבו, על פי הנטען, בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 1/2/2009, ברח' שיבת ציון בתל-אביב, בין רכבו של מר רזניק, ובין משאית שהייתה באותה העת בבעלותה של הנתבעת.

על פי הנטען בכתב התביעה התרחשה התאונה כאשר הנהג במשאית הנתבעת נסע לאחור בחוסר זהירות, ופגע ברכבו של מר רזניק.

לעומת זאת, על פי הנטען בכתב ההגנה התרחשה התאונה כאשר המשאית נעצרה במקומה, ואילו מר רזניק לא שמר על ריווח מתאים ופגע בה מאחור.

ביום 22/5/2013 התקיים בפני דיון ההוכחות ונשמעו העדים מטעם הצדדים.

מטעם התובעת העיד מר אדוארד רזניק, ומטעם הנתבעת העיד מר סולימאן דוד, שנהג בעת התאונה במשאית.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם, בחקירות העדים מטעם הצדדים, במוצגים ובסיכומי טענות ב"כ הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל.

אני מעדיף את עדותו של מר רזניק על פני עדותו של מר סולימאן, וזאת לאור העובדה שעדותו של מר רזניק הייתה עדות קוהרנטית, בוטחת ומלאת פרטים.

כך העיד מר רזניק אודות אופן קרות התאונה: "זה כביש צר ומשני צידיו מכוניות חונות נסענו בנסיעה איטית ולפני המשאית של הנתבע אני אחריו מאחוריי עוד רכב, היתה נסיעה איטית כאשר המשאית עצרה , יכול להיות שזה בגלל מעבר חציה או משהו גם אני עצרתי אחריו ומצד ימין שלי היה מקום פנוי של חניה והמשאית החלה בנסיעה לאחור במטרה לחנות במקום הזה ופגעה בי. אני לא יכולתי לעשות שום דבר כי זה היה מהר וגם מאחורי היה רכב." (ההדגשה שלי – י.ב.).

לעומת זאת, עדותו של מר סולימאן הייתה עדות מתחמקת, חסרת הגיון ונטולת פרטים.

כך למשל העיד מר סולימאן: "...ואמרתי לו שאין לך נזק ואם אתה רוצה לתקן תתקן אצל חברי שלי שהוא פחח 30 שנה ויעשה לו במחיר עלות..." (ההדגשה שלי – י.ב.). ברי כי אין כל הגיון בטענה, מחד, שאין כל נזק, ומאידך שמומלץ למר רזניק לתקן את רכב אצל חברו של מר סולימאן.

עדותו אף הייתה מנוגדת, באופן ברור, לתמונות שהוגשו בהסכמה בתחילת הדיון:

"כמה חודשים לפני כן הוא נכנס ברכב אחורה, וכל הרכב שלו היה מרוסק" (ההדגשה שלי – י.ב.) – שכן בתמונות לא ניכר כלל כי רכבו של מר רזניק, "היה מרוסק".

לפיכך, אני קובע כי התובעת הרימה את הנטל המוטל עליה, במאזן ההסתברויות, באמצעות עדותו של מר רזניק, להוכיח כי הנזקים שנגרמו לרכבו נגרמו בשל נסיעת המשאית לאחור, קרי – בשל מעשה או מחדל רשלני של מר סולימאן, שאין חולק, כעולה מכתב ההגנה, כי נהג ברכב התובעת בהרשאתה.

אינני מקבל את טענת ב"כ הנתבעת, כי יש לדחות את התביעה בשל העובדה שהתובעת לא העידה את המצהיר מטעמה, אשר מסר תצהיר בעל-דין בתמיכה לכתב התביעה וזאת משני טעמים:

ראשית, העובדות המרכזיות הנוגעות לאופן קרות התאונה ממילא הוכחו באמצעות עדותו של מר רזניק, כאמור לעיל;

שנית, העובדות הנוגעות לגובה הנזק הוכחו באמצעות חוות דעת השמאי מטעם התובעת, מר אבי שחר. הנתבעת לא פעלה על פי תקנה 130א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984, ולא ביקשה לזמן את מר שחר לחקירה על חוות דעתו, ולפיכך, חוות הדעת מתקבלת במלואה והיא משמשת ראייה ישירה לגובה הנזק וכן לגובה התשלום למבוטח (שכן מצויין בה במפורש כי התיקון בוצע במסגרת הסדר מוסכים וכי שולמה על ידי המבוטח השתתפות עצמית בסך של 602 ₪).

לאור כל האמור לעיל, אני מקבל את התביעה במלואה.

אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת את הסך של 6,028 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה, 7/11/2011, ועד לתשלום המלא בפועל.

אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת את הסך של 1,000 ₪ בגין הוצאות המשפט, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל, כאשר מתוך סכום זה תשלם התובעת למר אדוארד רזניק שכר בטלת עד בגין שתי הישיבות בהן נכח, בסך של 500 ₪.